יפנית מורכבת מ3 שיטות כתב

** אני יודע שההסבר הזה נראה ארוך ומייאש, אבל זה רק פעם אחת וזה חשוב כדי להבין את השפה היפנית :) **

לעברית יש שני סוגי כתב: דפוס וכתב, אך לא משתמשים בהם ביחד באותו משפט. באנגלית יש גם שני סוגי כתב: אותיות גדולות וקטנות, ומשתמשים בהם ביחד במשפט (הכל קטן חוץ מהתחלה של משפטים ושמות). ביפנית, לעומת זאת, יש שלוש שיטות כתב, וצריך להשתמש בכולן במשפט. איך קובעים באיזה אחד משתמשים - היראגאנה, קאטאקנה או קאנג׳י? ומה הם בכלל?

בואו נחזור קצת אחורה, בעצם בואו נחזור הרבה אחורה, ליתר דיוק, בואו נחזור למאות ה6-9 לספירה. ליפן באותה תקופה הייתה שפה משלהם, שאותה הם דיברו, אבל לא כתבו. הם יכלו לומר הכל אבל לא היו להם אותיות והם לא יכלו לכתוב. באותה תקופה, התחיל מסחר בין סין ליפן, ובמהלכו יפן התחילה להשתמש גם בשיטת הכתיבה לסינית, שנוצרה כ2000 שנה מוקדם יותר. לפי השיטה הזאת, כל ״ציור״ מייצג רעיון. למשל, בן אדם זה 人, עץ זה 木, אהבה זה 愛 ובית זה 家. שיטת הכתיבה הזאת משומשת עד היום ביפנית, ונקראת קאנג׳י (קאן = סין, ג'י = אותיות). קאנג׳י מרכיב בערך 40% מהשפה הכתובה, וצריך לדעת כ2,000 כאלה בשביל לקרוא פחות או יותר הכל. 

שימו לב! קאנג׳י מייצג משמעות, לא צליל! מה זה אומר?
למשל יפן זה 日本 / nihon, מילולית "מקור השמש". שמש = 日. במקרה הזה, הצליל של 日 הוא ni. במקרה אחר, כמו במילה זריחה,

日の出, הצליל של 日 הוא hi. בשני המקרים, זה אומר שמש, אבל הצליל משתנה בהתאם למילה. לרוב, לכל קאנג׳י יש רק 2-3 הגיות שונות, אז אין מה לדאוג. הן מחולקות לשתי קבוצות - הגייה סינית (אונ-יומי / 音読み) והגייה יפנית (קונ-יומי / 訓読み). הגייה סינית זה אומר שאומרים את הקאנג׳י באותה צורה כמו שאומרים אותו בסינית, לרוב עם שינוי קטן, והגייה יפנית אומרת שאומרים את המילה בצורה היפנית המקורית שלה.

​

אז נמשיך בסיפור שלנו - ליפן הייתה סוף סוף שיטת כתב, והם יכלו לשמור מידע ולהעביר אותו. אבל רגע, אמרנו שיש גם היראגאנה וקאטאקנה לא? כן. מה קרה אחרי שהקאנג׳י נכנס ליפנית? בעצם, בגלל שיפנית וסינית שפות כל כך שונות, עם דקדוק מאוד שונה, הקאנג׳י לא התאים לדקדוק היפני, ולמילים ביפנית שלא קיימות בסינית. בשביל זה נוצר הקאנה. קאנה = היראגאנה + קאטאקנה. כל אחד מהם הוא סט של 46 אותיות שמייצגות צליל. לכל קאנה יש אות ניקוד, ולרובם יש גם אות רגילה שמצטרפת אליהם.  ניקח דוגמה, אני רוצה לכתוב את הצליל ka, איך עושים את זה? לוקחים את הצליל k ואת הצליל a, לא? לא. ביפנית, זה יהיה אות אחת. אז בעצם,

ka = か, וき = ki, וכך הלאה, ואין ביניהם קשר אפילו שבשניהם יש את הצליל ק. האות היחידה שיכולה לבוא בלי אות ניקוד אחריה היא ん = n. אבל זה לא אומר שאפשר להשתמש בזה בשביל צלילים כמו na = な או no = の. 

​

אז למה צריך גם היראגאנה וגם קאטאקנה? יש 2 סוגי כתב בשביל להבדיל בין מילים שמקורן ביפנית למילים שמקורן בשפות אחרות (לרוב אנגלית). אם אתם לא יפנים, למשל, השם שלכם עומד להיכתב בקאטאקנה. לכל צליל יש גרסה בקאטאקנה וגרסה בהיראגאנה, אז למשל ki בהיראגאנה זה き ובקאטאקנה זה キ. שימו לב שהיראגאנה הם יותר עגולים בזמן שקאטאקנה הם יותר מרובעים. היראגאנה הוא מאוד חשוב והוא בערך 50% מהשפה הכתובה, בזמן שקאטאקנה גם חשוב אבל פחות נפוץ, ומופיע רק ב10% מהשפה (זה ממש לא אומר שאפשר לדלג על ללמוד קאטאקנה!!)

​

אבל רגע - השאלה הכי חשובה - מתי משתמשים במה?? ברוב המקרים זה עובד ככה:
קאנג׳י זה בשביל שמות עצם (שולחן, כיסא), תארים (גבוה, יפה), ופעלים (ללכת, ללמוד). 
היראגאנה זה בשביל דקדוק (סיומות של פעלים ותארים) ולמילים שנכתבו פעם בקאנג׳י ועם הזמן הפכו להיראגאנה בשביל הנוחיות (יש די הרבה כאלה). 
וקאטאקנה, כמו שכבר אמרנו, זה למילים שמקורן לא ביפנית ולא בסינית. 

דוגמא למשפט:
ההופעה אתמול הייתה לא מעניינת
ביפנית: 昨日のショーは面白くなかった
ביפנית (אנגלית): kinoo no shoo wa omoshiro kunakatta
המילים אתמול (昨日) ומעניין (面白) נכתבות בקאנג׳י
המילה הופעה = ショー = shoo נכתבות בקאטאקנה (מהמילה show באנגלית). 
המילה מעניין במקרה הזה היא בשלילה ובעבר (היה לא מעניין), אז החלק של השלילה והמעבר לזמן עבר (くなかった) נכתב בהיראגאנה. 
** שימו לב שביפנית, כמו בסינית, אין רווחים בין מילה למילה. 

אני יודע שזה בטח נראה בהתחלה מטורף ובלתי אפשרי, גם אני ועוד מלא אחרים עברו שם, אבל תזכרו שאין מה למהר עם זה, שזאת שפה כיפית, ואני מבטיח שזה הרבה יותר קל ממה שזה נראה :)
בהצלחה!!
！！がんばって
!!ganbatte