שיעור 1 / 一番目の授業
בשיעור הזה נלמד מילים של היכרות ביפנית, שאפשר להשתמש בכל מצב בכל זמן ביום. שימו לב, אם אתם מתחילים את השיעור הראשון, אתם מצופים לדעת היראגאנה וקאטאקנה מעמוד ה"הסבר על שיטת הכתיבה".
בואו נתחיל:
לפני שנתחיל ללמוד מילים, יש דבר אחד שחשוב מאוד לדעת לגבי יפנית - יש רמות נימוס שונות, ובהרבה מקרים, בעיקר במילים של היכרות, יש מילים שונות בשביל רמות נימוס שונות. ישנן 2 קבוצות דיבור: רגיל, ומנומס. משתמשים בדיבור רגיל בעיקר עם חברים ומשפחה קרובה, בזמן שדיבור מנומס משומש עם מורים, מנהלים, סבא וסבתא, ואנשים זרים. נדבר על זה עוד בהמשך.
המילה הכי חשובה והכי בסיסית ביפנית, שאולי שמעתם כבר בעבר, היא こんにちは (konnichiwa) והיא אומרת שלום. שימו לב שלמרות שהמילה נגמרת בは, אומרים את האות הזאת wa, כי כשは מופיע בתור מילת-דקדוק, ההגייה שלה הופכת לwa (אל תדאגו, יש רק עוד אות אחת שעושה דבר כזה). במקרה הזה, こんにちは זה חלק מביטוי ארוך יותר שהתקצר והפך למה שהוא היום.
אז איך נברך מישהו שעכשיו פגשנו פעם ראשונה היום? לרוב, זה תלוי בזמן של היום בו אנחנו נמצאים, ממש כמו בעברית.
אם אתם נפגשים בבוקר, נהוג לומר בוקר טוב, שזה おはよう = ohayoo בדיבור רגיל,
ו おはようございます = ohayoo gozaimasu בדיבור מנומס.
בצהריים, נהוג לומר פשוט שלום = こんにちは, שזה אותו דבר בדיבור רגיל ומנומס. שימו לב שבעברית אומרים "צהריים טובים", אבל ביפנית זה פחות מקובל, פשוט אומרים שלום.
בערב, אומרים こんばんは = konbanwa, שזה אומר "ערב טוב", וגם זה אותו דבר בדיבור רגיל ובדיבור מנומס.
הנה דיאלוג, כדי שתוכלו גם לשמוע את המילים האלה ואיך הוגים אותן:
שיעור 2 / 二番目の授業
אחרי שלמדנו איך מברכים מישהו כשנפגשים, עכשיו נלמד איך להציג את עצמך, אם אתם נפגשים בפעם הראשונה בחיים.
קודם נגיד שלום / בוקר טוב / ערב טוב, ואז נגיד "נעים להכיר, אני ..."
נעים להכיר = はじめまして = hajimemashite
אני ... = です…
למשל, אני דן = ダンです
המילה です היא הפועל to be, כמו באנגלית, רק שביפנית הפועל במשפט תמיד מגיע בסוף. אז ダンです זה כמו להגיד I am Dan, רק שביפנית לא אומרים את שם הגוף (במקרה הזה - אני), אם הוא מובן מאליו.
אחרי שכל צד אמר はじめまして והציג את שמו, נהוג לומר よろしくお願いします = yoroshiku onegai shimasu שזה גם אומר "נעים להכיר", אבל מילולית אומר "בבקשה תהיה נחמד אלי". שימו לב שזו היא הצורה המנומסת, הצורה הרגילה היא よろしく = yoroshiku.
כבר עכשיו ראינו את הקאנג'י הראשון שלנו - 願 = ねが = nega,
שזה חלק מהמילה בבקשה = お願いします = onegai shimasu. בשלב הזה עדיין לא חשוב שתדעו איך לכתוב את הקאנג'י הזה על הדף, אבל תזכרו לזהות אותו.
לסיום השיעור, בואו נשמע דיאלוג בין דן שמתקבל לעבודה במשרד ופוגש את הבוסית שלו, נויה.
דן: おはようございます。はじめまして、ダンです。
נויה: はじめまして、ノヤです。
דן: よろしくお願いいたします！
נויה: よろしくお願いします
שימו לב שגם נויה אומרת お願いします, בגלל שדן הוא עדיין איש זר בשבילה, והם עדיין לא מכירים טוב מספיק.
שיעור 3 / 三番目の授業
למדנו איך להגיד שלום בזמנים שונים ביום, ולברך מישהו כשנפגשים פעם ראשונה, היום נלמד להגיד עוד מילים שימושיות כמו תודה ובבקשה. קודם כל אוצר מילים:
תודה (רגיל, בין חברים ומשפחה קרובה) = ありがとう = arigatoo
תודה (מנומס) = ありがとうございます = arigatoo gozaimasu
מתנה = お土産 = omiyage = おみやげ (אין צורך לזכור את הקאנג'י)
בבקשה (מנומס, כתגובה ל-תודה) = どういたしまして = dooitashimashite
בין חברים, לרוב נהוג לומר "בבקשה" בתור いいえ = iie, שזה אומר "לא", שבמקרה הזה זה אומר "אין צורך להודות", "זה לא ביג דיל".
לסיום, בואו נקרא את השיחה הבאה:
רון: こんばんは
טל: こんばんは
רון: お土産です
טל: ありがとうございます
רון: どういたしまして
את שתי השורות הראשונות בטח זיהיתם בקלות. אחרי זה, רון אומר お土産です שזה אומר "הנה מתנה", או באנגלית It is a gift, רק בלי ה"זה", כי זה שם גוף מובן מאליו. זה בדיוק כמו שאמרנו שיעור קודם שאומרים שם + です. שתי השורות הבאות גם ברורות - טל אומרת "תודה" בצורה מנומסת, ורון מגיב "בבקשה", גם הוא בצורה המנומסת. אפשר להסיק שהם עדיין לא מכירים טוב אחד את השני.
הנה סרטון של הדיאלוג:
שיעור 4 / 四番目の授業
למדנו איך לברך אחרים ואיך לקבל ולהביא מתנה, עכשיו נדבר על איך מתנצלים בכל מיני סיטואציות שונות. מתי נוכל להשתמש במילים מהסוג הזה? לדוגמא כשאנחנו עוברים בין אנשים ומבקשים מהם לזוז רגע, או אם נשפך לך מים בטעות, או אם שכחת משהו, וכו'.
דמיינו שאתם מנסים לעבור בין המון אנשים ומבקשים מהם לזוז, אתם יכולים לומר משהו כמו "אממ... סליחה רגע". ה"אמממ" הזה הוא מאוד נפוץ ביפנית, ואומרים אותו あの… = ano, ואז בשביל לומר סליחה נהוג לומר すみません = sumimasen.
בואו נלך רגע לאוצר מילים ואז נשמע דיאלוג עם אותן מילים:
אווץ' = イタ = ita
כן = はい = hai
רגל = 足 = ashi (את הקאנג'י הזה אני כן ממליץ לתרגל כתיבה, בשביל לראות מה הדרך הכי טובה לתרגל קאנג'י, לכו לדף "קאנג'י" בתוך "הסבר על שיטת הכתב")
עכשיו לדיאלוג (מומלץ לצפות בסרטון ולחזור אחרי כל משפט בקול רם):
**סיפור רקע: אתם בהופעה ומישהו דורך לכם על הרגל בלי לשים לב
- イタイタ！ あの。。。すみません
+ はい？
- 足。。。
+ あ、すみません
ועכשיו בעברית:
- אווץ'! אממ.. סליחה?
+ כן?
- הרגל שלי...
+ אה, סליחה!
שיעור 5 / 五番目の授業
בשיעור הזה, שהוא האחרון מבין חמשת שיעורי הבסיס, תלמדו איך מבקשים משהו, למשל תפריט במסעדה, מים, או סתם להצביע ולהגיד "את זה, בבקשה". ותאמינו או לא, זה ממש פשוט! פשוט תאמרו את מה שאתם רוצים
ואז をください = o kudasai. המילה ください גם אומרת בבקשה, אבל היא פחות רשמית מお願いします.
** שימו לב - אם אתם בוחרים להשתמש בお願いします במקום ください, תזכרו להוריד גם את הを.
בואו נלמד אוצר מילים ואז נראה משפטים לדוגמה:
תפריט = メニュー = menyuu (מהמילה menu באנגלית)
מים = 水 = mizu (זה גם קאנג'י שאתם צריכים ללמוד)
תה = 茶 = cha (גם קאנג'י שצריך ללמוד)
הזמנה = 注文 = chuumon (כדאי ללמוד, לא חובה)
עכשיו בואו נבדוק כל מיני משפטים:
עברית: סליחה, אפשר מים בבקשה?
יפנית: すみません、水をください
ג'פנגליש (Japanglish): sumimasen, mizu o kudasai
עברית: סליחה, אפשר תה בבקשה?
יפנית: すみません、茶をください
ג'פנגליש: sumimasen, cha o kudasai
עברית: סליחה, אפשר להזמין בבקשה?
יפנית: すみません、注文お願いします
ג'פנגליש: sumimasen, cha o kudasai
עברית: סליחה, אפשר תפריט בבקשה?
יפנית: すみません、メニューをください
ג'פנגליש: sumimasen, menyuu o kudasai
כמובן שאפשר גם לומר:
すみません、メニュー、お願いします = sumimasen, menyuu, onegaishimasu
ואיך המלצר יענה? כנראה はい, שזה אומר "כן", אבל גם "בטח"
קאנג'י משיעורים 1-5
הנה הקאנג'ים החשובים שלמדנו ב5 שיעורי ההקדמה שלנו:
願 = nega מהמילה בבקשה = お願いします
土産 = miyage = מתנה קטנה, מזכרת
足 = ashi = רגל
水 = mizu = מים
茶 = cha = תה
ולמי שמתעניין, ככה הקאנג'ים האלה נראה לפני אלפי שנים :)
